סדרת גן עדן #11
איך אני יכול% להיות בטוח ב-100% שאני הולך לגן עדן?
השליח יוחנן כתב באגרתו השנייה מבין חמש אגרותיו את הדברים החזקים האלה: “אלה כתבתי אליכם, המאמינים בשם בן האלהים, למען תדעו כי חיי עולם לכם.” (מכתב יוחנן א' ה' י"ג)
דבריו של יוחנן כאן מבהירים שכוונת אלוהים היא שילדיו ידעו שיעלו לשמיים ויחיו לנצח. לפני שנתעסק בכל מחשבה דוקטרינלית כאן, אני רוצה להתמקד במה שיוחנן מנסה להעביר... ולמה.
יוחנן אומר שמטרתו בכתיבת הדבר הזה היא ‘כדי שתדעו”. אז, מה היא הראיה שהוא מספק לנו כדי לתמוך ב“ידיעה” הזו?
ראשית, שימו לב למי הוא פונה בהצהרה... “לַמַּאֲמִינִים בִּשְׁמוֹ שֶׁל בֶּן־הָאֱלֹהִים” (יֵשׁוּעַ). הבה נפרק זאת עוד יותר. מה זה “להאמין”? האם זה רק להאמין שיֵשוּעַ היה קיים?... או להאמין ששמו היה יֵשוּעַ? הגרסה המורחבת מגדירה את המילה “להאמין” כך... “להיצמד, לבטוח, ולהישען על”. כעת זה נשמע יותר טוב. אז, הנה השאלות שאנו צריכים לשאול...
האם אתה נצמד לישוע כמבטחך ומושיעך? “הינך בוטח בישוע כאדון חייך? האם אתה נשען עליו ועל דברו בחייך ובקבלת החלטות יומיומיים? אם כן, אתה יודע זאת, ובאמת, גם כל מי שמכיר אותך יודע זאת. דברים נפלאים אלו אינם ניתנים להסתרה, לפחות לא לאורך זמן.
שוב, רומים ח“ 16 אומר: “הרוח עצמו מעיד עם רוחנו שאנו ילדי אלוהים. אנו יודעים בתוכנו שישוע המשיח חי בליבנו, כי אנו רואים את השינויים שחלו מאז היום שבו האמנו לראשונה. לפעמים, זה עשוי להיראות כמו שני צעדים קדימה וצעד אחד אחורה... אבל אנחנו משתנים ללא הרף... ואנחנו צריכים לזכור שאלוהים רואה אותנו כפי שאנו במשיח ומי שנהיה כשהעבודה שהוא החל בנו תסתיים... “אנו מלאכת אלוהים...” אפס. ב' 10
אז, מה ההכרה הזו משיגה? הכתובים מדברים לעיתים קרובות על שמחות הישועה. אלוהים רוצה שנלך בשמחה... בביטחון בידיעה לאן אנו הולכים... ושנשתף את הבשורה הטובה של מתנת החיים הנצחיים החופשית של אלוהים עם כמה שיותר אנשים שאנו יכולים... בחיינו הקצרים על פני האדמה הזו. האמת היא, כמאמינים במשיח, ובגן עדן שהכתובים מגלים לנו, אנו אמורים להיות האנשים הכי שמחים על פני האדמה, ורבים כאלה...
“וּשֲׁאֲבֶם-מַיִם בְּשָׂשֹׂון, מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה.” ישעיהו י״ב: ג׳
