סדרת גן עדן #17
“אזרחות כפולה”
אין צורך להוסיף כי כולנו אזרחים של מדינה מסוימת כאן, בין אם מזהים את זה מלידה במדינה זו ובין אם זוהי רכישה באמצעות הליך משפטי. אבל מה שצריך להודות בו ולהבין בבירור הוא שכבני אדם המכונים נוצרים וחברים בגוף המשיח, ניתנה לנו אזרחות אחרת, אזרחות שמימית.
פאול מסביר זאת בבירור במכתבו לאמוני פיליפים: “אבל אזרחותנו היא בגן עדן, ואנחנו מחכים בקוצר רוח למושיע משם, את ישוע המשיח.” (פיליפים 3:20)
אז, במובן מסוים, אנו אזרחים של שתי מדינות שונות... אחת כאן על פני האדמה... והשנייה “מדינת שמים” (הבב 11:16). אכן, יש לנו אזרחות כפולה... מה שמביא אותנו לשאלה הבאה. איזו מהן היא האזרחות “הראשית” שלנו?
על פי כתבי הקודש, די ברור מי מהם אנו צריכים להעריך ביותר; עם זאת, חיינו יראו מי מהם באמת עדיף. רק במבט ראשון אפשר לראות שארבעה מהם זמניים והשאר נצחיים, וזה עשוי לענות על השאלה עבורנו.
אבל כדי שלא נפספס את היעד לגמרי, ונקבל את תפיסת השמים רק כמיקום שאליו נגיע יום אחד לאחר המוות, עלינו לשקול שהכתובים מלמדים אותנו שאנחנו כרגע “מושבים עם ישו במקומות שמימיים”. פאול מדבר כאן לא במצב עתידי, אלא במצב נתון. עלינו להבין לפחות, בצורה רוחנית אך ממשית מאוד, שאנחנו למעשה כבר שם… ועלינו להתחיל כעת לראות את כל הדברים מנקודת מבט שמימית.
שני העולמות הללו מהווים מציאות קיימת וקשורים באופן הדוק בחיי היומיום שלנו, שלא לדבר על העובדה שמה שאנחנו עושים בחיינו הזה משפיע באופן משמעותי ואלמותי על חיינו הבאים בגן עדן.
ישוע אמר לנו להתפלל: “הקבלה שלך תתקיים על פני האדמה כפי שהיא בשמים.” האם אין זה הגיוני שעלינו לעשות כל שביכולתנו כדי ללמוד כיצד מתנהלים הדברים בשמים, כדי שנוכל לחקות את הדברים האלה כאן?
נראה שלפי ישוע ופול, ככל שאדם שומר על גישה שמימית, כך הוא יהיה יעיל ומאושר יותר בחייו… וככל שהוא ייהנה יותר משבחים נצחיים בעתיד. בואו נזכור לעצמנו לעתים קרובות שיש לנו שני בתים… בשתי מדינות… ורק אחד מהם ישאר.
ברכות, מייק